בית / חלומות / חלומות בידיוניים
חלומות בדיוניים

חלומות בידיוניים



.








                         

.

 

שלח 🡐

עולם של חלומות בידיוניים – ילדים ונוער

“תור הזהב של המדע הבדיוני הוא גיל 12,” אמר פעם פיטר גרהאם, המצוטט בספרו של העורך זוכה פרס ההוגו דיויד הרטוול. הפעם הראשונה בה נתקל חובב המדע הבדיוני בז’אנר נחקקת היטב בזכרון, והופכת לחוויה מיתולוגית ששנים של קריאת מד”ב לא יעמעמו את עוצמתה הראשונית. פירושי חלומות בדיוניים היא אמירה אמיתית. האימרה גם מדגישה את העובדה שרוב קוראי המד”ב האדוקים חוווים את המפגש הזה בתחילת שנות העשרה שלהם. הרטוול אומר שהמפגש יכול להתחיל בקריאת קומיקס או צפיה במלחמת הכוכבים, המובילים להתמכרות אובססיבית לסוג החומרים שחובבי מד”ב מבוגרים יתייחסו אליו בזלזול גמור. ההתמכרות הזאת לא מסתיימת עד שמפגשים עם המין השני נכנסים לתמונה (במקרים מסוימים זה יכול לקרות רק בשנות העשרים המוקדמות).

אבל יש חולמים צעירים שעבורם זהו רק שלב התחלתי, המוביל לקריאת מדע בדיוני איכותי ולהתעניינות – בריאה – בז’אנר, גם אחרי גיל ההתבגרות. השאלה הנשאלת היא, אם כן, מה מקומו של המד”ב הנכתב במיוחד עבור ילדים ונוער בתוך התמונה הזו? משיחות בלתי פורמליות שניהלתי עם מבוגרים המעורים בעולם המדע הבדיוני עולה כי רבים לא שמעו כלל על ספרים וסופרים מרכזיים המשתייכים לתת זרם זה,. רבים אינם מודעים כלל לקיומו. בכנס העולמי למדע בדיוני (גלזגו 2005) התקיים מושב בו התבקשו סופרים שונים, ביניהם טרי פרצ’ט, להמליץ על ספרי ילדים ונוער שהורדו מהמדפים אך מגיעה להם הזדמנות נוספת. הרוב המכריע של הספרים שאוזכרו היו ספרי פנטסיה (רבים מהם עדיין בדפוס).

חלומות לנוער, כמו ז’אנר העל האחר אליו הוא משתייך, ספרות הילדים, זכה במשך שנים להתעלמות כמעט מוחלטת מצד הביקורת. ספרי מד”ב מסוימים, בעיקר אלה שנכתבו על ידי סופרים הכותבים גם עבור מבוגרים, נוכסו כמדע בדיוני כללי וקוראים רבים אינם מודעים כלל לשיוכם המקורי. לעתים רחוקות מאד אפשר למצוא ספרי ילדים ונוער ברשימת המועמדים לפרסי הוגו ונבולה, ובדרך כלל אלו ספרים שנכתבו על ידי סופרי מד”ב שמוכרים גם חמבוגרים – כמו חליפת חלל של היינליין, שהיה מועמד לפרס ההוגו ב-1957. בארץ זוכה המד”ב לנוער להתעלמות מסוג נוסף – ספרי מד”ב לנוער שתורגמו מוסווים כספרי מבוגרים (למשל אזרח הגלקסיה של היינליין שיצא בהוצאת אודיסאה ב-2002) או אינם מתורגמים כלל.

חלומות – בנים

החלום הבדיוני לילדים ונוער , כז’אנר, החל להתפתח כבר במאה התשע-עשרה. ספריו של ז’ול ורן (1828-1905) על עלילותיהם ההרפתקניות ומסריהם הדידקטיים נועדו למשוך בני נוער, גם אם לא רק אותם. לעומתם, ה’רומנים בפרוטה’ של המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, שחלקם פורסמו בהמשכים בתוך כתבי עת שונים לילדים (כגון The Boys’ Own Paper הבריטי) וחלקם ככרכים שלמים, נכתבו במיוחד עבור בנים. המפורסם שבהם הוא סיפור הרפתקאותיו הבלתי-נלאות של הממציא האמריקאי הצעיר פרנק ריד ג’וניור (Frank Reade Jr.), שהתפרשו על פני 191 כרכים בין 1892 ל-1904. למרות איכותם הירודה, לרומנים בפרוטה היתה השפעה לא מועטה על התפתחות המדע הבדיוני כז’אנר.

חלומות בדיוניים

בתחילת המאה העשרים החלו להתפתח סדרות על חלומות לנוער שהתפרסמו בכריכה קשה ובליווי איורים. הראשונה שבהן, הנחשבת לאיכותית יותר, נקראה The Great Marvel Series (בשנים 1906-1935), ותשעת ספריה, שכולם נכתבו תחת שם העט רוי רוקווד (Rockwood), עסקו בנושאים כגון מסע בחלל ומסעות בזמן. המפורסמת בסדרות אלה עוסקת בהרפתקאותיו של ממציא צעיר נוסף, טום סוויפט (Tom Swift), שהמשכיה מתפרסמים עד עצם היום הזה תחת שם העט ויקטור אפלטון (Appleton). במקביל התפתח גם הקומיקס כז’אנר פופולרי, והרפתקאותיהם של גיבורי מד”ב כבאק רוג’רס ופלאש גורדון, וכמובן סופרמן, יועדו לקהל קוראים רחב שכלל בהחלט, אם לא בעיקר, ילדים ובני נוער.



.








                         

.

 

שלח 🡐

אולי יעניין אותך גם

ברכה

.                         .  phone firstname ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link