בית / חלומות / מניעתה של שנת חלום והשלכותיה
שנת חלום

מניעתה של שנת חלום והשלכותיה



.








                         

.

 

שלח 🡐

מניעתה של שנת חלום

שנת חלום שנמנעה באופן סלקטיבי ניתן לראות וללמוד על תפקידיה  של שנת החלום את  דברים שלהלן:
הוא מפצה עצמו על שנת החלום שמנעו ממנו. לאחר החסך הסלקטיבי כאשר הנבדק חוזר לישון ללא הפרעה, במקום 100 דק’ של שנת חלום במשך הלילה, יהיו לנבדק כ-150 דק’ של שנת חלום. גם דמנט הוכיח במחקרו, שבני אדם נצרכים לשנת חלום, שבא לידי ביטוי בלחץ הולך וגדל להיכנס לשנת חלום.
מחקרים גם מראים, כי למניעה סלקטיבית של שנת חלום יש אפקט מרפא על חולים דיכאוניים. ווגל הראה, שכאשר נמנעת שנת חלום מחולה דיכאוני למשך לילה או שניים, חל שיפור ספונטאני במצבו הנפשי, ולעתים חולף הדיכאון לחלוטין. ממחקרים על בעלי חיים נמצא, כי מניעה של שנת חלום גרמה עוררות מוחית מוגברת. ההלם החשמלי מספק מעין תחליף לשנת חלום שנמנעה מן החיה. לגבי בני אדם, הוכח קשר בין השפעתו של הלם חשמלי על פעילות המוח ובין ההשפעה של מניעת שנת חלום. הלם חשמלי הוא אחד הטיפולים היעילים בדיכאון. חולי דיכאון סובלים מירידה ברמת העוררות המוחית ומירידה בדחפים וכל הגברה של עוררות תשפר את מצבם, לכן ניתן להבין את ההשפעה המרפאת של מניעת שנת חלום על חולי דיכאון. ממצאים אלה מחזקים את הטענה, כי לשנת חלום, כנראה, תפקיד בוויסות רמת העוררות המוחית.
מכמה מחקרים עולה, כנראה, עוד תפקיד של שנת חלום – גיבוש וקיבוע עקבות הזיכרון במוח שמתבצע בשנת חלום, סינתזה של מידע חדש או הסתגלותי, או בארגון מידע לתבנית קישורים פנימית. בניסוי על חולדות, ע”י מניעת שנת חלום, נמנעה התגבשות הזיכרון מטווח קצר לטווח ארוך. בלוך ולה-קונט מצאו, במחקרם  על עכברים, עלייה הדרגתית בכמות שנת חלום, בכל תהליך הלמידה – עלייה שהגיעה לשיא כשהלמידה הושלמה. מכך הם הסיקו בא לידי ביטוי תהליך התגבשות הזיכרון וקיבוע עקבותיו. אצל בני אדם שנת חלום ייתכן ונחוצה רק לסוג מסוים של למידה וזיכרון. ייתכן לשנת חלום של בני אדם תפקיד במשימות למידה מיוחדות. ממצאים נוספים מצביעים על קשר אפשרי בין שנת חלום ובין כשרים אינטלקטואלים.
על פי טענתו של קריק, תפקידה של שנת חלום – לארגן את מאגרי הזיכרון המוחיים.
ממחקרים עולה ששנת חלום היא אמצעי לפריקת מתח הדחפים (ולכן משרתת כשסתום בטיחות פסיכואנליטית). כנראה, לשנת חלום  יש גם תפקיד בעיכוב התנהגות אגרסיבית, מינית או התנהגות אכילה.
לביא מציע להבין את תפקידה של שנת חלום  כ”שער” לעירות בתוך השינה, “שער” ממנו קל מאוד להקיץ, ואפילו ללא שעון מעורר, כי שנת החלום מאפשרת מעבר מהיר וחלק משינה לערות.

שנת חלום

מחקר  שערך שדה ועמיתיו בשנת 2000

במחקר השתתפו 140 ילדים (72 בנים ו-68 בנות) בגילאי בי”ס יסודי.  הילדים נבחרו מ-3 קבוצות גיל שונות: 50ילדים מכיתה ב’, 37 ילדים מכיתה ד’ ו-53 ילדים מכיתה ו’. רוב הילדים היו ממשפחות עם שני הורים ממעמד בינוני או בינוני גבוה, בעלי השכלה גבוהה ועבודה.  רוב הילדים היו דור ישראלי שני בארץ. נעשה גם סינון מסוים על מנת לנטרל מהליך הניסוי ילדים  עקב חוסר היותם ממושמעים לאופי המחקר. המחקר נערך בישראל ואושר ונתמך ע”י אוניברסיטת ת”א ומשרד החינוך.  הניסוי בוצע באמצאות שימוש באקטיגרף, שזה מדידה לא פולשנית, אשר מהווה מדידה אובייקטיבית. המחקר בוצע בתקופה בין ינואר ליוני, וקבוצות הגיל השונות חולקו בשווה בין העונות.  כל ילד היה תחת פיקוח עם מכשיר אקטיגרף שמדד שינה במשך 4 או 5 לילות. המכשיר ביצע רישומים עם מרווחי זמן בני דקה. רישומי המכשיר תורגמו ע”י תוכנית מותאמת ונמדדו מדדים הבאים: זמן  ההירדמות, זמן התעוררות בבוקר, משך השינה , זמן שינה אמיתי, אחוז השינה, מספר יקיצות בלילה, שהיו לפחות 5 דקות, תקופת השינה הארוכה ביותר ללא התעוררות, אחוז שינה ללא תנועה. בנוסף גם נעשתה מדידה סובייקטיבית – מולאו יומני שינה יומיים ע”י ילדים עם סיוע של ההורים, שכללו מדדים הבאים: ישנוניות בבוקר, עייפות לקראת הערב. בנוסף, כדי  לקבל מידע רחב יותר לגבי הרגלי השינה של הילדים, ילדים והוריהם התבקשו גם למלא שאלון לגבי הרגלי שינה, שזה עוד כלי מדידה סובייקטיבי, והוא כלל 20 פריטים על הרגלי שינה ועייפות.
2. נמצא אפקט עיקרי לגיל, הממצאים הראו שיש הבדלים משמעותיים בגיל: נמצאו הבדלים מובהקים בין הגלאים בזמן ההירדמות, במשך השינה ובכמות השינה האמיתית. גם ממבחן המשך ניתן לראות שילדים בוגרים יותר דחו את שעת השינה שלהם, שעות שינה שלהם פחותות לעומת ילדים צעירים יותר ושעות שינה אמיתיות של ילדים בוגרים פחותות לעומת ילדים צעירים יותר. עצם העובדה, שרק שלושת הממדים אלו יצאו מובהקים לגבי גילאים, זה אומר, שהבדל בין גילאים נמצא רק בממדים שקשורים לכמות השינה, ולא לאיכות השינה. לפי הממצאים, כמות השינה יורדת עם עליה בגיל. נמצאו גם הבדלים מובהקים בין המינים: בנות שמרו יותר על שעות שינה אמיתיות ושנתן אופיינה עם אחוז גבוהה של שינה ללא תנועה לעומת בנים. עוד נמצא, שאצל 18% מהילדים יש שינה מקוטעת, לא טובה. החוקרים, גם מצאו קשר בין מדדי שינה סובייקטיביים לאובייקטיביים.  ובסוף, נמצא קשר בין משתנים פסיכו-סוציאליים למדדי שינה.
החוקרים ציינו מגבלות הבאות, אשר קיימות במחקר הזה:
1.    שימוש במדגם הוציא את האפשרות של  ניתוח יחיד ותהליך ההתפתחות, והוא מאפשר רק השוואת קבוצת גיל.
2.    מגבלה חשובה נוספת הם מדדים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים נוספים שיוכלו להסביר הבדלי מין וגיל שתועדו במחקר.

ראיון שנערך עם אבא של פעוטה בת שנב ועשרה חדשים.

הוצגו בפניו שאלות שעליהן התקבלו תשובות הבאות:
1.    פיזור שינה במהלך יממה? – הפעוטה ישנה שנת צהריים ושנת לילה.
2.    שעת השכבה בלילה? – 20.00 – 20.30
3.    זמן ההירדמות מרגע כניסה למיטה? – 30 -40 דקות.
4.    שעת התעוררות בבוקר? – 6.00
5.    משך השינה בלילה? – כ- 9 שעות.
6.    האם הפעוטה שוהה במסגרת כלשהי? – כן הילדה נמצאת בפעוטון מ – 7.30 עד 16.00 .
7.    משך השינה בפעוטון? כ- שעתיים .
8.    אופן השכבה בלילה? – ההורה מביא את הפעוטה למיטה משותפת (יש לציין שלהורה ופעוטה יש שינה משותפת, אחד מההורים תמיד ישן יחד עם הפעוטה). ההורה נשכב עם הפעוטה במיטה, מספר לה סיפור ובאותו זמן הפעוטה גם שותה סימילאק מהבקבוק. לאחר סיום השתייה, היא מחזירה את הבקבוק להורה ומסתובבת לצד שני ונרדמת, ללא מוצץ או כל חפץ עזר אחר, אך ההורה נשאר במיטה עד הירדמות הפעוטה. כל ה”טקס” נמשך כ-30-40 דקות. כאשר הפעוטה נרדמת ההורה קם ועוזב את המיטה להמשך הערב, אך חוזר לישון בהמשך.
9.    אם משכיבה את הפעוטה במיטה, אך הורה עוזב את החדר, איך היא מתנהגת? – היא קמה מיד, בבכי, ולא מוכנה ללכת לישון לבדה, ללא ליווי הורה.
10.    מספר יקיצות בלילה? – בממוצע אחת.
11.    משך יקיצה? – 5 – 10 דקות.
12.    אופן תגובת ההורה? – הפעוטה מתעוררת בלילה על מנת לשתות סימילאק מהבקבוק. מכיוון שאחד ההורים תמיד ישן איתה, אז התגובה היא מיידית: ההורה מיד מתעורר ומושיט לפעוטה בקבוק עם סימילאק, שהוכן לפני השינה ונמצא בהישג יד בחדר השינה. הפעוטה שותה את הבקבוק במשך 5 – 10 דקות, מחזירה אותו ומיד חוזרת לישון, ומתעוררת, בדרך כלל רק ב-6.00 בבוקר.
13.    מאיזה גיל הפעוטה ישנה עם ההורה? – מגיל חצי שנה ישנים תמיד ביחד עם ההורה.

 

 

נתונים מהמחקרים על שנת בוקר

רב הילדים מגיל 18 חודשים מתחילים לוותר על שנת הבוקר, אך ישנים עדיין שנת  צהריים במשך 1.5-3.5 שעות. גם פעוטה זאת לא ישנה שנת בוקר, אך ישנה שנת צהריים, במשך כשעתיים. לפי מחקרים עד גיל שנתיים ילדים מבלים יותר זמן בשינה מאשר בערות. מהראיון אפשר לראות שהפעוטה, עדיין לא בת שנתיים, מבלה יותר זמן בערות (כ-13 שעות) לעומת שינה (כ-11 שעות) ביממה, בניגוד לממצאים מחקריים .  בנוסף,כנראה, אצל הפעוטה  עדיין לא מפותחת מספיק יכולת הרגעה עצמית. לפי המחקרים, כי כל שילד נמצא יותר זמן במיטתו, לבדו ולהורה לוקח יותר זמן להגיב ליקיצות שלו, כך מנבאים יכולת גבוהה יותר בהרגעה עצמית. הפעוטה זאת לא נמצאת במיטתה לבדה אף פעם, תמיד ההורה משכיב אותה ונמצא איתה עד הירדמות ומגיב מיידית עם יקיצתה, והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן להירדם לבד, כך שבבית כמעט ואין לה הזדמנות להתאמן ביכולת זו. לגבי שהות בפעוטון, אין לי מספיק נתונים על דפוסי שינה וערות שלה, אך סביר להניח שמצב שם אחר והיא נחשפת ליותר הזדמנויות להרגיעה את עצמה ולפתח את היכולת. אך לפי ממצאי המחקר כמחצית מהתינוקות בגיל זה עדיין זקוקים לסיוע של הורים כדי להירדם או להירגע מיקיצות. לפי מחקרים, עד גיל שנתיים שינויים התפתחותיים כוללים את התחלת לוח זמנים לשינה. למשל, סיפור לפני שינה או חפץ למיטה, מאפיין זה גם נמצא אצל הפעוטה שלי.  לפי מחקר של שר כ-80% מילדים עד גיל 4 משתמשים בהתנהגויות מציצה (בקבוק או מוצץ) כדי להירדם. התנהגות זו גם מאפיינת את הפעוטה.  לגבי שינה משותפת עם הורים , לפי מחקרי אחדים ילדים מתחת לגיל 4 הישנים עם אמהות מתעוררים יותר מאשר ילדים הישנים לבד, אך התנהגות זו לא מאפיינת את השינה של הפעוטה שלי.
אך בסך הכל  ניתן להגיד שלפעוטה יש שינה טובה, לא מקוטעת, היא לא סובלת מיקיצות בלילה שיפריעו לה או להורים.
מגבלה עיקרית של ראיון היא – שזו שיטה סובייקטיבית, לעומת שיטות מחקר אובייקטיביות (אקטיגרף, הקלטת וידאו מואצת וכול’). זה יכול לבוא לידי ביטוי  בחוסר דיוק בדיווחי הורים לגבי מדדים של כמות השינה  והם גם נוטים להערכת חסר בנוגע למדדים של  איכות השינה, לעומת מכשירים שרושמים את המדדים בצורה אובייקטיבית.  במידע הנמסר ע”י ההורים בראיון יכולה להיות הטיה, ל כלי המדידה זה יש מגבלות הנובעות ממהימנות הדיווח על איכות השינה, הוא פחות טוב  ומוגבל, לעומת כלים אובייקטיביים, כמו למשל, תצפית התנהגותית, שמאפשרת לאסוף מידע  אובייקטיבי על שנת הילד, מאפשרת לגלות מאפיינים ייחודיים של התינוק, אך היא קשה לביצוע ודורשת משאבים. שיטת הראיון לא מאפשרת לקבל  נתונים לגבי שלבי השינה, מדדים פיזיולוגיים בזמן השינה כמו למשל  PSG, או להבחין בין מצבים שונים של שינה וערות כמו בהקלטת וידאו מואצת. שיטת הראיון לא מאפשרת לקבל מידע אובייקטיבי לגבי  דפוסי פעילות, מנוחה ונשימה של הילד, כמו למשל מזרן רגיש ללחץ. ראיון לא מאפשר לקבל מידע  אובייקטיבי ומהימן לגבי תנועות הגוף בזמן השינה, כמו אקטיגרף, אשר מאפשר לקבל תמונה מפורטת על חיי הלילה של הילד.



.








                         

.

 

שלח 🡐

אולי יעניין אותך גם

ברכה

.                         .  phone firstname ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link