בית / חלומות / סיפורי חלומות ומשמעותם – כיצד בוחנים חלום?
לחלום בגדול

סיפורי חלומות ומשמעותם – כיצד בוחנים חלום?



.








                         

.

 

שלח 🡐

לחלום בגדול!

ג’ון בלקווד חיכך את ידיו בהנאה באותו יום אביב של מאי, 1871: מעולם לא זכה המגזין השמרני שלו,מגזין אדינבורו של בלקווד, להצלחה כזאת. על שולחן העורך נחה טלגרמה מלונדון, המתחננת לעותקים נוספים מהגליון האחרון, זה שבו הופיע אותו סיפור קצר ששבה את דמיונה של האומה הבריטית. “הדפיסו 500 עותקים,” נאמר במברק, “נשארו רק 75”. המגזין הסקוטי לא הפסיק להדפיס את הסיפור על החלום המוזר מגליון מאי ועד אמצע אוגוסט. הסיפור היה לנחלת הציבור הבריטי כולו. כולם דיברו רק עליו. ראש הממשלה נאלץ להקדיש לו נאומים. עיתונים הקדישו לו את מאמר המערכת. פזמונים חוברו אודותיו. ביוני 1871 ישלח בלקווד למחבר אותו סיפור המחאה על סכום שערורייתי של 250 לירות סטרלינג, ויציין במברק, “הכסף עבור 50 אלף עותקים בלבד. המכירות שלנו עברו 80 אלף. עתיד נאה מחכה.”
הסופר היה לפטננט ג’ורג טומקינס צ’ייזני, חיל המהנדסים הבנגלי, צבא הוד מלכותה; הסיפור שכתב,הקרב על דורקינג – פנטסיה עתידנית על אנגליה שנהרסה במלחמתה בפולש הגרמני – היה המותחן רב המכר הראשון בהיסטוריה.

לחלום בגדול

שנה קודם לכן צפה צ’ייזני, כמו כל העולם, בתוצאות המפתיעות והמוזרות של המלחמה בין ביסמארק מנסיכות פרוסיה ובין האימפריה הצרפתית של נפוליאון השלישי. הפולשים הצרפתים, בטוחים בנצחונם הקל על הנסיכות הקטנה, נהדפו בבעתה ובהפתעה בפני הארטילריה החדשה שמשפחת קרופ סיפקה לצבא הפרוסי. ביולי 1870 הוכרזה המלחמה; בספטמבר נלכד נפוליאון השלישי על צבאו בקרב סדאן. בינואר 1871 נפלה פריז בפני ביסמארק והנסיכויות הפרוסיות שהתאגדו סביבו, ומשם לא היתה לצרפת ברירה אלא לחתום על הסכם כניעה משפיל ולאבד את חבל אלזס-לורן: רמז מעורר בהלה למהלך המאה העשרים.

 

חלומות על אביב:

אירופה התעוררה ומצאה, תחת הריסות האימפריה הצרפתית השלישית, ישות חדשה שנולדה בקרבה, לא רצויה ומאיימת: הנסיכויות הגרמאניות התאחדו תחת וילהלם הראשון מפרוסיה והפכו לרייך הגרמני. המדינה הגרמנית נולדה.
גלי הזעזוע התפשטו לאט מדי בקרב האומות האירופיות: ליודעי דבר, אנשי צבא, משכילים מן הימין ופוליטיקאים ניציים, היה ידוע שמאה שנים של שקט יחסי באירופה המופרע רק על ידי מאבקים טקטיים, מנומסים ומדוקדקים, המסתיימים כמעט ללא שפיכות דמים, יגיעו בקרוב לקצם. הבעיה היתה לשכנע את הציבור ההדיוט באפשריותו של העתיד המאיים הזה, ולהסביר לו שעתידו תלוי בחימוש מואץ ובהקמת צבא סדיר מודרני. לפטננט צ’ייזני מצא דרך: במכתב לידידו ג’ון בלקווד הציע הקצין המעוטר מחיל ההנדסה הבנגלי ש”דרך שימושית לקרב אל הציבור את הצורך שבארגון מחדש תהיה מעשיה […] המתארת פלישה מוצלחת לאנגליה, והתמוטטות כוחנו שתבוא בעקבותיה”.
השימוש בסיפורי פנטסיה עתידניים כדי להזהיר את הציבור מפני מפלה צבאית לא היה חדש: בארכיונים מתפוררים עוד אפשר לדוג עותק בן שלוש מאות שישים ושלוש שנים של “אלושיוס חלומו על המלך פתע בא ללונדון”, פנטסיית אימים מתקופת מלחמת העצמאות האנגלית בה צ’ארלס הראשון לא מציית לתפקידו ההיסטורי ומנצח את צבאות המהפכה של אוליבר קרומוול. משנות השמונים של המאה השמונה עשרה אפשר להעלות באוב סיפורים מגרמניה ומאנגליה על מלחמה גדולה, שבה הצרפתים משתלטים על העולם באמצעות ההמצאה החדשה שלהם, הכדור הפורח. אבל עד הקרב על דורקינג הז’אנר לא זכה לפופולריות: עד 1871 לא התפרסמו יותר מקומץ סיפורים כאלו. מאז 1871 לא עברה שנה ללא סיפור חדש באנגלית, בצרפתית ובגרמנית העוסק במלחמה הבאה של אירופה – עד שלבסוף הגיעה מלחמת העולם הראשונה ומזערה את דמיונות הבהלה של הטובים שבממציאים.
הפנטסיה העתידית של צ’ייזני היתה סיפור יעיל וכתוב היטב, אבל הצלחתה המסחררת נזקפת יותר לזכות התזמון המוצלח שבו הגיעה והעובדה שנגעה בעצב חשוף בקרב הציבור האירופי המרוגש. תוך חודשים מיום פרסומו היה אפשר להשיג תרגומים של הסיפור בצרפתית, באיטלקית, בשוודית ובהולנדית (הצלחה מיוחדת קנה לו סיפור הפלישה ברייך הגרמני החדש). על היחס בין ריגושו של הציבור לקראת מלחמה ובין הצלחתם של מחברי חזונות הפלישה האלו עוד נעמוד בהמשך.

הקרב על דורקינג מתחיל בנבואת-זעם שלאחר מעשה של איש זקן, בוגר המלחמה העתידית שהותירה את אנגליה חרבה:

אתם מבקשים שאספר לכם, נכדי, על חלקי במאורעות האדירים שהתרחשו לפני חמישים שנה. אין אלא עצב בתיאור אותם מאורעות עגומים החקוקים בספר ההיסטוריה שלנו, אבל אולי אתם, בבתיכם החדשים, תראו שכר בלקחי המאורעות הללו. לנו באנגליה הגיע השיעור מאוחר מדי. ועדיין היו לנו אזהרות למכביר, לו רק שעינו אליהן…

המסר של קצין הצבא, בפתיחה היעילה והאלגנטית הזו, חד וברור: פעלו עכשיו וגייסו צבא רחב, לפני שיהיה מאוחר מדי. במהלך עשרים אלף מילות הסיפור עובר המספר, מתנדב מקומי בעיירה הבריטית הנידחת דורקינג, את כל מדורי הגיהנום של תבוסה במלחמה: מנותקים מאספקה ומידיעות, קומץ המתנדבים המנסים להגן על העיר בגופם ניגפים ונסוגים מפני צבא הפלישה היעיל, חסר הרחמים, דובר הגרמנית. מדי פעם פורץ המספר הזקן אל תיאור הקרב בזמן אמיתי, ונד בראשו: לו רק שעינו לאזהרות. לו רק היינו מוכנים בזמן.



.








                         

.

 

שלח 🡐

אולי יעניין אותך גם

ברכה

.                         .  phone firstname ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link



.








                         

.

 

שלח 🡐
close-link